החלטה בתיק ת"א 7972-03-11

ביום 10.11.2008 נכרת הסכם (להלן: "ההסכם") בין ווב טו פרינט פור יו בע"מ (להלן: "החברה" או "היצרן"), יצרנית פנקסי כרטיסי ביקור נתלשים (להלן: "המוצר") לבין המשיבה, חברת בת של היצרן אשר הפיצה את המוצר בישראל (להלן: "המשיבה" או "המוכרת") לבין מבקשת 1 בשמה הקודם "אלעד נרקיס בע"מ" (להלן: "המבקשת"). על פי ההסכם החלה המבקשת להפיץ את המוצר בישראל.

במכתבים מיום 11.1.2011, 18.1.2011 ו - 19.1.2011 פנתה המבקשת לחברה בהודעות לפיהן היא מעוניינת למכור את פעילותה בתנאים שפורטו בכל אחד מהמכתבים, ובהתאם להוראות ההסכם, ניתנת לחברה זכות סירוב ראשונה להודיע תוך 7 ימים על הסכמתה לרכישת פעילות המבקשת. בהודעה אלקטרונית מיום 13.1.2011 שנשלחה לנציג המבקשת הודיע מנהל החברה  דיויד גליק  כי הוא מתנגד להעברת פעילות החברה למתחרה, ובמכתב מיום 20.1.2011 הודיעו החברה והמשיבה כי ביצוע העסקה המתוארת במכתבי המבקשת מהווה הפרה של ההסכם ושל הסכם שנכרת בין החברה לבין הבאקארד בע"מ. כמו כן נדרשה המבקשת לספק פרטים נוספים אודות העסקה המתוכננת ולהימנע מקידום העסקה.  במכתב מיום 18.1.2011 הודיעה המבקשת לחברה כי היא מעוניינת למכור את בסיס לקוחותיה לצד שלישי בתנאים שפורטו במכתב, וניתנת לחברה זכות סירוב ראשונה  לפיה עליה להודיע תוך 7 ימים על רצונה לרכוש את כל פעילות החברה בתנאים שפורטו במכתב.  סמוך לאחר מכן התנהלה בין הצדדים חליפת הודעות אלקטרוניות במסגרתה הודיעה המבקשת ביום 25.1.2011 כי תוקף זכות הסירוב שהייתה לחברה פגה.

ביום 25.1.2011 נערך הסכם בין הבאקארד בע"מ והמבקשת לבין מבקשת 2 המתחרה בחברה בתחום ייצור ושיווק כרטיסי ביקור (להלן: "אינטרצ'יק"), לפיו מכרה המבקשת לאינטרצ'יק את מסד הנתונים ואתרי האינטרנט שלה , והתחייבה לפטר את כל עובדיה עד ליום 31.1.2011 במטרה להעביר לאינטרצ'יק את לקוחות המבקשת בתחום כרטיסי הביקור.

 במכתב מיום 27.2.2011 הודיעה החברה למבקשת כי עקב הפרות יסודיות של ההסכם היא מבטלת את הרישיון, את זכות ההפצה של מוצריה, את זכות השימוש באתר האינטרנט של החברה ובאפליקציות , ואת זכות השימוש בקניין הרוחני של החברה.

לטענת המבקשת, שתיים מהעובדות שפוטרו עקב כריתת ההסכם בינה לבין אינטרצ'יק, עדי לוינטון ומיטל חיים, עברו לעבוד עם המשיבה, העבירו לה את רשימת הלקוחות של המבקשת והעבירו את לקוחות המבקשת אל המשיבה.

בתביעה  אותה הגישו המבקשות נגד המשיבה, החברה, דיוויד גליק, עדי לוינטון ומיטל חיים,  תבעו המבקשות צווי מניעה וצווי עשה קבועים, סעד הצהרתי, מתן חשבונות ופיצוי כספי (ת.א 7972-03-11).

בבקשה שלפני עותרות המבקשות לסעד זמני שיאסור על המשיבה לעשות שימוש בסודות המסחריים ובקשרים העסקיים  של המבקשות ו/או להעסיק עובדים שעבדו אצל המבקשת ובכלל זה עדי לוינטון ומיטל חיים בכל עניין הקשור לסודות המסחריים ורשימת הלקוחות של המבקשת ו/או בקשר עם לקוחות המבקשת, סוכניה, ספקיה וגורמים העובדים עמה לתקופה של 12 חודשים, ו/או להעסיק את שרה אוחנה ו/או להעסיק עובדים שעבדו אצל המבקשת בתפקידי שיווק, מכירה הפצה והדרכה ו/או להדפיס כרטיסי ביקור מתוך מאגר הכרטיסים שהוכן ועוצב על ידי המבקשת ונמצא במערכת ההזמנות ו/או לעשות שימוש בנייר תשתית השייך למבקשת ונמצא אצל המשיבה במשמרת ו/או להעביר לעובדיה ו/או לצד שלישי כל מידע ו/או נתונים ו/או שיטות עבודה ו/או רשימת לקוחות שקיבלה מהעובדות שעברו אליה ו/או להשתמש במערכת ההזמנות בישראל ו/או להפר את ההסכם ו/או לבטל את הזיכיון ללא הודעה מוקדמת ו/או לאפשר ללקוחות המבקשת לבצע הזמנות במערכת הזמנות כרטיסים ו/או לגנוב לקוחות של המבקשת ו/או להפריע לעסקי המבקשות ובכלל זה שלא ליצור קשר עם עובדים, לקוחות, סוכנים, ספקים, שותפים, הקשורים למבקשות ו/או להתחרות במבקשות בתקופה של 18 חודשים לפחות ו/או להשתמש בשם "ווב טו פרינט". כן עותרת המבקשת להורות למשיבה להשמיד את רשימת הלקוחות של המבקשת לרבות הודעות אלקטרוניות, טלפונים ומחירים שקיבלה מהעובדות של המבקשת שעברו אליה וכל מידע אחר של המבקשת, ולהשיב את המצב לקדמותו לפיו כל לקוחות המבקשת שעברו למשיבה עקב שימוש ברשימת הלקוחות שקיבלה מהעובדות שעברו אליה יושבו לפעילות עסקית מול המבקשת.

 עוד קודם להגשת הבקשה כאן הגישה המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בקשה ליתן צו מניעה זמני שימנע את המשך העסקת העובדות שעברו לעבוד אצל המשיבה (ס"ע 48861-02-11).

דיון

1. את זכותן לסעדים הנתבעים סומכות המבקשות על עילות של תיאור כוזב, התערבות בלתי הוגנת, הטעיה, גניבת עין, גזל סוד מסחרי, גזל, תרמית, שקר מפגיע, הפרת חובה חקוקה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, והפרת תניית אי תחרות, אולם בסיכומיהן טענו המבקשות רק ביחס לגזל לקוחותיהן (חלק מהעילות שלעיל נזכרות על דרך הסתם וללא פירוט בסעיף 42 לסיכומים) ובכך אדון.

2.  בתצהירו התייחס מני בנימין, המצהיר מטעם המבקשות, להעברת רשימת הלקוחות של המבקשת למשיבה, וכך הצהיר:

"אציין, שהעובדות...נטלו לעצמן את רשימת כל 400 הלקוחות של המבקשת, על גבי תקליטור או "דיסק און קי" או בכל דרך אחרת, ובאישון לילה, מבלי שתודענה על כך למבקשת או לחברת אינרצ'יק - "ערקו לעבוד במשיבה, ומייד בתכוף לאחר מכן פתחו במסע של גניבה פושעת... של כל לקוחות המבקשת והעברתם למשיבה, תוך כדי הונאת הלקוחות, סיבובם בכחש ובמירמה, התחזות לעובדות המבקשת, והכל מבלי שתיידענה את הלקוחות כי הן עברו לעבוד בחברה אחרת! (סעיף 24).

...

כך החלו העובדות, מתוך משרדי המשיבה, לטלפן אל כל אנשי הקשר של לקוחות המבקשת, ולהודיע להם כי החל מעתה, יוכלו להזמין כרטיסי ביקור באמצעות שם משתמש חדש, סיסמה חדשה, וכמ"כ כי קיים מספר חשבון בנק חדש להעברת התשלום עבור השירות, תוך כדי שהן "מעבירות" את כל הלקוחות של המבקשת למשיבה בלא ידיעת הלקוחות!..."(סעיף 26).

לתצהיר האמור צורפו הודעות אלקטרוניות שנשלחו על ידי מיטל חיים ועדי לוינטון ללקוחות המבקשת ובהן פרטים אודות אופן התקשרות חדשה למערכת הזמנת כרטיסי ביקור (נספח י).

דיויד גליק המצהיר מטעם המשיבה אישר אף הוא שלאחר כריתת ההסכם בין המבקשת לבין אינטצ'יק פנתה המשיבה לכל הלקוחות ואף הצליחה להעביר אליה למעלה מ - 100 לקוחות (ש' 16 ע' 6 לפרוטוקול הדיון מיום 31.3.2011).

3. המשיבה כופרת בטענת המבקשת כאילו בפנייתה ללקוחות המבקשת היא עושה שימוש במידע של המבקשת. לטענתה, חלק מהמידע אודות הלקוחות מצוי ברשותה עוד מהתקופה בה הפיצה בעצמה את המוצר, וחלק מצוי בפרסומים גלויים לציבור. טענה זו של המשיבה מעוררת את השאלה למי שייכת "רשימת חשבונות הלקוחות ופרטי הלקוחות" שצורפו להסכם כנספח ד?

לטענת המבקשת, במסגרת ההסכם רכשה מאת המשיבה באופן מלא, בלעדי ובלתי חוזר את כל הזכויות שהיו למשיבה כלפי לקוחותיה, ומאותה העת לא הייתה למשיבה רשות לפנות אליהם. המשיבה אינה כופרת בטענת המבקשת לפיה יחד עם הפעילות רכשה המבקשת גם את פרטי הלקוחות, אולם לטענתה פרטים אלה נמכרו למבקשת "לצורך המשך מלאכת ההפצה ולא כנכסים סתם וודאי שלא על מנת למכרם למתחרה". עוד טוענת המשיבה כי בהסכם לא נאסר על החברה או המשיבה לפנות ללקוחות. לבסוף טוענת המשיבה כי בכל מקרה משהחליטה המבקשת לחבל בהפצת המוצר, בוטל ההסכם על תניותיו לרבות בעניין העברת פרטי הלקוחות לצורך ביצוע ההפרה (סעיף 16 לסיכומי המשיבה).

4. בסעיף 2 להסכם (נספח א) פירטו הצדדים את העסקה וכך קבעו: